עו"ד שנפל קורבן למזימה פלילית יפוצה בגין הוצאת לשון הרע

נתוני רקע

1.         התובע (להלן, גם "עו"ד כהן") הגיש תובענה בעילת לשון הרע ורשלנות כנגד הנתבעת 1 (להלן, גם "תמנע"), הנתבע 2, שהוא בנק למשכנתאות (להלן, גם "הבנק") והנתבע 3, טוען רבני במקצועו (להלן, גם "גולובנציץ"), שייצג את תמנע בהליכי גירושין שלה כנגד בעלה, מר דורון קליין (להלן - "קליין"). הנתבעים התגוננו בפני התביעה.

            ראוי להקדים מילות הסבר שיבארו את הרקע לתובענה האמורה.

2.         תמנע ודורון, כאמור, היו נשואים זה לזה והיו בעליה של דירה ברח' אביגדור המאירי 10/4 בחיפה (להלן - "הדירה"). לטענת תמנע ביום מסוים הסתבר לה מפי דורון בעלה כי הדירה מושכנה להבטחת הלוואה על סך 700,000 ש"ח שניטלה  בסניף כרמיאל של הבנק. דורון התוודה בפני תמנע כי הוא זייף שורה של חתימות שלה על מסמכי השעבוד האמורים. ככל שמסמכים אלו אמורים היו להיות מאומתים על ידי פקיד בנק, הם אומתו על ידי מר עופר פלג (להלן - "פלג"), פקיד הבנק בכרמיאל. ככל שמסמכים אמורים היו להיות מאומתים על ידי עורך דין, הם אומתו על ידי עו"ד כהן. אותה עת דורון היה סוכן ביטוח ושותפו היה מר ארנון לקריף (להלן - "לקריף"). לקריף נקלע לקשיים כלכליים. משום כך נטל דורון את ההלוואה האמורה ומסרה ללקריף. כל עוד לקריף פרע את תשלומי ההלוואה דברים הלכו למישרין. משעה שלקריף הפסיק לשלם את התשלומים, מצא עצמו דורון מתוודה על מעלליו בפני אשתו, תמנע.

3.         תמנע ידעה כי עו"ד כהן חבר ילדות של לקריף. עוד הסתבר לה כי פלג הוא בן-דודו של לקריף. כתוצאה מכך התחוור לה על שום מה ניטלה ההלוואה בסניף הבנק בכרמיאל דווקא, הגם שכל הנפשות הפועלות מתגוררות בחיפה.

            משהתוודה דורון בפני תמנע על כל אלו, נפתח סכסוך חריף שהוליך לגירושיהם.

4.         משאלו היו פני הדברים שיגרה תמנע מכתב דרישה לבנק (נספח ה(1) לכתב התביעה), בה דרשה לבטל את "השעבוד הפיקטיבי".  לנוכח הקשרים הנטענים בין המעורבים, היא רשמה כי "העובדה שכל המעורבים במעשה הרמייה הנ"ל: דורון קליין, עו"ד רפי כהן, עופר פלג - נציג הבנק בעסקה וארנון לקריף - שותפו של דורון, קשורים האחד בשני מניעה למסקנות מרחיקות לכת". לנוכח כל אלו, אף לנוכח הצהרתה של תמנע כי כל חתימותיה מזויפות, היא דרשה לבטל את השעבוד תוך שהיא מוסרת לבנק כי "אם יש לך תביעות נוספות יש להפנותן אל בעלי לשעבר ואל שותפיו למעשה" (שאחד מהם, כאמור, הוא עו"ד כהן).

5.         ככל שעסקינן בפעילות הנטענת של עו"ד כהן מצוי בפניי מסמך "הוראת שעבוד" מיום 16.3.99 (נספח ב/5 לכתב התביעה) הנחזה כחתום על ידי דורון ותמנע ומאומת בחתימתו של עו"ד כהן, עליה מתנוססת חותמתו.

6.         עו"ד כהן, איפוא, התוודע לראשונה לפרשה האמורה לנוכח מכתב הבנק אליו מיום 1.12.02 (נספח ת/1 לכתב התביעה), בו נרשם כי תמנע טענה כלפי הבנק כי היא לא חתמה על המסמך האמור. לנוכח כל אלו רשם הבנק "כי בנסיבות אלו רואה אותך הבנק אחראי כלפיו לכל נזק אם ייגרם לו בהקשר זה".

7.         לנוכח העובדה שעו"ד כהן לא חתם על מסמך האימות כל עיקר, הוא דרש לעיין במסמך האמור ואין חולקין כי דרישתו זו מן הבנק לא נענתה. בהמשך, ביום 5.8.03, קיבל עו"ד כהן המרצת פתיחה שהגישה תמנע לכב' בית המשפט המחוזי בחיפה (נספח ת/5 לכתב התביעה). המרצת הפתיחה הוגשה כנגד הבנק, דורון, עו"ד כהן ועו"ד יורם נאומן. בגדר המרצת הפתיחה עתרה תמנע להצהיר כי מכלול חתימותיה מזויפות, וממילא דין משכון זכויותיה בדירה להיבטל. רק אז התוודע עו"ד כהן למכלול המסמכים ולחליפת המכתבים שנוהלה בשם תמנע עם הבנק, בעיקר על ידי מייצגה דאז, גולובנציץ.

8.         מסתבר כי בין הבנק לבין תמנע הושג הסדר שבעקבותיו נבדקה תמנע בפוליגרף. גרסתה אומתה כגרסת-אמת. גרפולוג אימת כי מכלול חתימותיה מזויפות. חרף כל אלו התמיד הבנק בעקשנותו לממש את השעבוד על הדירה. מכאן המרצת הפתיחה.

9.         ככל שעסקינן בעו"ד כהן, לאחר מסירת גרסתו, נמחקה המרצת הפתיחה של תמנע כנגדו, תוך שהיא מחויבת לשלם לו הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח. כתוצאה מן המרמה הנטענת הוגשה על ידי תמנע תלונה למשטרה. אין חולקין כי משטרת ישראל גבתה עדות מעו"ד כהן בעקבות חקירת תלונה זו.

10.        על כל אלו הגיש עו"ד כהן תובענתו שבפניי. לגרסתו, מעולם דורון ותמנע לא חתמו על מסמך בפניו, וממילא הוא לא אימת את המסמך האמור. אכן, כמסתבר, דומה שעו"ד כהן שכח את חותמתו במשרד סוכנות הביטוח של דורון ולקריף. דבר זה הקל על תוכנית הזיוף והמרמה כאשר מזייף מי שמזייף, הן את חתימתה של תמנע, הן את חתימתו של עו"ד כהן, תוך הטבעת חותמתו.

            עו"ד כהן טען כי כל אלו הוציאו דיבתו רעה. הוא בא חשבון עם תמנע הן באשר לנוסח מכתבה לבנק, הן באשר להמרצת הפתיחה שהוגשה כנגדו והן באשר לתלונה שהוגשה כנגדו במשטרה. ככל שעסקינן בבנק ובגולובנציץ, טען עו"ד כהן לשורה של מעשי רשלנות שלהם שהסבו לו את הנזקים האמורים. הוא תבע משניהם לשלם לו סכום של 30,000 ש"ח, הדדית לסך 80,000 ש"ח שאותם תבע מתמנע.

11.        ככל שעסקינן בבנק סוכם כי התובענה תידחה ללא צו להוצאות. לימים הוברר לי כי הבנק הרים תרומה על סך 750 ש"ח לזכות האגודה למלחמה בסרטן, שנזקפה על שמו של עו"ד כהן. ככל שעסקינן בגולובנציץ, אף התביעה כנגדו נדחתה ללא צו להוצאות.

12.        נותרו, במערכה, עו"ד כהן ותמנע. הם הגיעו להסדר דיוני על פיו הוסמך בית המשפט ליתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד כתבי הטענות וסיכומי הטענות. בגדרו של הסדר זה נרשם כי "התובע מאשר, לצורך הסדר דיוני זה, כי החותמת, בתחתיתו של נספח ב/5... נשכחה על ידו במשרדי סוכנות הביטוח רעות שבבעלות ארנון לקריף ודורון קליין, בעלה לשעבר של הנתבעת 1, וכי השארת החותמת הייתה מעשה רשלני. עם זאת יטען התובע כי לרשלנות האמורה אין כל משקל לגבי עילת התביעה ו/או טענות ההגנה וכי לא התיר לאיש, כולל בעלי רעות או מי מהם ו/או מטעמם, לעשות שימוש בחותמת זו".

לנוכח ההסדר הדיוני האמור הונחו בפניי סיכומי טענות עו"ד כהן ותמנע. לבקשתו של עו"ד כהן נדרשתי למחזור שני של סיכומי תשובה.

הערות ראשוניות

13.        לנוכח ההסדר הדיוני האמור אציין, תחילה, כי חלק ניכר מן המסכת העובדתית נשאר לוט בערפל. וכך, לא נמסר לי מה עלה בגורלה של המרצת הפתיחה שהגישה תמנע. לא נהיר לי מה הייתה עמדת הבנק, אף מה הייתה עמדתו של דורון. על אותה דרך לא נמסר לי מה עלה בגורלה של התלונה למשטרה. תיק המשטרה לא הונח בפניי. ככל שנגבו שם עדויותיהם של דורון, לקריף ופלג, לא חזיתי בהן. הוברר לי כי תמנע הגישה תלונה ועו"ד כהן מסר עדות. אף עדויות אלו לא מונחות לנגד עיניי.